|
|
אודות
שיהיה לי מה לכתוב אני ייכתוב .
די איזה אדישה אני .
כן אני מפגרת . אתם בטח חושבים שאני מממש מטומטמת
אבל אני לא
טוב בי
|
|
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?
עדכוני RSS
|
|
|
Keep holding on | | אז התחלתי לכתוב משו ותגידו לי בבקשה איך יצא (:
פרק ראשון
״אז ככה תפגשי אותי בארבע בתחנה ואז נלך ביחד״ התחילה מאיה לדבר "טוב מאיה״
עניתי בחוסר עניין ״ניפגש״ נפרדנו בירידה הראשונה אחרי כמה רחובות והלכנו הביתה. אהבתי את השעות האלה שאני לבד בבית עם עצמי חושבת, נכנסתי לפייסבוק והתחלתי לקרוא סטטוס : אם היא מסתכלת על השפתיים שלך - תנשק אותה
אם היא דוחפת אותך ממנה או מרביצה לך - אל תעזוב אותה ואל תתן לה ללכת ..
אם היא מתחילה לקלל אותך - נשק אותה ותגיד לה שאתה אוהב אותה
אם היא שותקת - תשאל אותה מה קרה ..
אם היא לא מתייחסת אליך - תיתן לה את כל תשומת ליבך ותראה לה שאתה אוהב אותה אם היא דוחפת אותך ממנה - משוך אותה חזרה אליך
אם אתה רואה אותה כשהיא לא במיטבה - תגיד לה שהיא יפה .
אם אתה רואה אותה מתחילה לבכות - חבק אותה חזק ואל תאמר לה מילה ..
אם אתה רואה אותה הולכת - בוא אליה מאחור וחבק אותה ..
אם היא מפחדת - תגן עליה ..
אם היא שמה עליך ראש - נשק את ראשה ושים את ראשך עליה ..
אם היא גונבת ממך את הכובע - תן לה להישאר איתו ..
אם היא עוקצת אותך - תעקוץ אותה בחזרה ותגרום לה לצחוק
כשהיא אומרת לך שהיא אוהבת אותך - היא מתכוונת ליותר ממה שאתה חושב
אם היא מחזיקה לך את היד - תחזיק את שלה ושחק עם אצבעותיה
אם היא נתקלת בך - תתקל בה גם ותגרום לה לצחוק
אם היא מספרת לך סוד - שמור אותו ואל תספר לאחרים
אם היא מסתכלת לך בעינים - אל תוריד את שלך ממנה עד שהיא תוריד אותם ממך ..
כשאתה שובר לה את הלב - הכאב לא באמת עובר לתמיד
כשהיא אומרת לך שזה נגמר - אז היא עדיין רוצה שתהיה שלה
תשאר איתה בטלפון גם אם היא לא אומרת כלום ..
כשהיא אומרת לך שהכל בסדר ? אל תאמין לה - דבר איתה , כי בעוד 10 שנים היא תזכור אותך .
תתקשר אליה לפני שאתה הולך לישון ואחרי שאתה קם - וגם אם סתם מתחשק לך לדבר איתה , כי היא הדבר הכי חשוב
באמת יש אהבת אמת ? באמת יש נער כזה שהוא הכול ? ההודעות התחילו להגיע, מה קורה ? והיי, ואת באה היום ?. נאנחתי בשקט ויצאתי החוצה לחצר עם האייפוד, המוזיקה התחילה להרגיע אותי ולהרחיק את מחשבותי.
ישבתי ככה כמה דקות עד שראיתי מכונית הובלה, לא האמנתי שמישהו קנה את הבית של הקילרים, בעשרות מיליוני דולרים, גיחכתי בשקט. מהמכונית הובלה יצא נער, עם עיניים כחולות ומסתוריות ותווי פנים יפים להפליא, שערו היה שחור, גופו היה חטוב וכתפיו רחבות. יצאו עוד אנשים, אבל לא יכולתי להסב את פני ממנו, הוא הסתכל לעברי ומיד הסטתי את פני. הסתכלתי בשעון, ״שיט״ צעקתי הנער הסתכל וחייך, אבל אני כבר לא הסתכלתי, הייתי בדרך למעלה, להתארגן . |
|
|
|
|
|
|
;){kind=link}